ספורנו על במדבר כ״ב:ל״ג

33 וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי. וְעִם זֶה הִנֵּה קָרָה לְךָ שֶׁהָאָתוֹן נָטְתָה מִפָּנַי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְאֵיךְ לֹא שַׁתָּה לִבְּךָ גַּם לְזֹאת.

34 אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי. הָיָה לְךָ לַחֲשׁוֹב שֶׁאוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי, שֶׁכְּבָר יָדַעְתָּ שֶׁיֵּשׁ לִפְנֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה מְדַבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל.

35 כִּי עַתָּה גַּם אוֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי. וְהַטַּעַם שֶׁאָמַרְתִּי ״עַל מָה הִכִּיתָ״ כִּמְאַשֵּׁם, הוּא כִּי אָמְנָם עַתָּה הָרְאֵיתָ לָדַעַת שֶׁגַּם שֶׁהָיִיתִי הוֹרֵג אוֹתְךָ וּמַחֲיֶה אוֹתָהּ בְּאֹפֶן שֶׁהָיִיתָ מַכִּיר שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מִקְרֶה כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם לֹא הָיִיתָ נִמְנָע מִלֶּכֶת כְּמוֹסֵר עַצְמוֹ לַמִּיתָה לַעֲבוֹר עַל רְצוֹן קוֹנוֹ, שֶׁאֵין לְךָ מְשֻׁמָּד גָּדוֹל מִזֶּה.